אהובה גול חיבור אל חוכמת הלב לוגו ראשי

בלוג

כתיבה אינטואיטיבית - ציפור הנפש או צינור הרגש    

כתיבה אינטואיטיבית בלוג אהובה גול

כשהייתי נערה צעירה, הייתי מוצאת את עצמי לא פעם, מסתגרת לי בתוך חדר עם עט ומחברת וכותבת. כותבת בקדחתנות את עצמי ואת מה שהסעיר אותי באותו רגע. כותבת בלי לחשוב, בלי למדוד, בלי לשפוט, בלי לערוך. כותבת ומתנקה. משתחררת. מיטהרת.

כלומר, כבר אז, הבנתי שעל מנת שאוכל להתמודד עם קשיים וחוויות קשות – אהבה בוסרית שלא התממשה, חברה שהפנתה עורף, כשלון במבחן, או מריבה עם ההורים, אני צריכה לעבד ולשחרר אותם לדרכם והדרך הטבעית מבחינתי, הייתה פשוט לכתוב. לגעת בכאב, לפרק את האירועים, לחשוב אותם, לתת להם שם והיגיון, לכאוב, להתעצב ואז להעביר דף ולהמשיך הלאה.

במהלך השנים, ככל שהעמקתי לקרוא בתחום הפסיכולוגיה החיובית, התרגשתי להבין עד כמה הייתי קשובה ומחוברת לעצמי וביני לביני, גם נתתי לעצמי – הנערה – ציון לשבח על האומץ לעשות זאת. 

כתיבה אינטואיטיבית   
כתיבה אינטואיבית היא כתיבה חופשית שנעשית שלא על מנת לפרסם, אלא לדבר את מחשבותינו – גם הלא מודעות וע"י כך מאפשרת לנו להבין את עצמנו ובעיקר לעבד רגשות קשים. במילים אחרות, כתיבה כזו מסייעת לנו לאוורר את 'צינור הרגש' שלנו.

צינור הרגש הוא אותו נתיב שדרכו עובר הכל בתוכנו. הכעס והאושר והשמחה והעצב וההתלהבות והפחד והאהבה והאמונות המגבילות. הכל.

כאשר אנחנו עוברים חוויה שאנחנו מגדירים אותה כשלילית, הנטייה הטבעית שלנו היא לא לחשוב עליה. להדחיק אותה. לנעול במגירה ולזרוק את המפתח. איכשהו מעצם ההדחקה אנחנו מרגישים מוגנים מפני השיפוט העצמי שלנו על אותה סיטואציה.

כתיבה של רגשות קשים מועילה לבריאות  
אבל, את ה'צינור' הזה אנחנו חייבים לרוקן ולנקות מפעם לפעם, כי רגשות הם בעצם אנרגיה. אנרגיה שמטרתה ליצור שינוי מיידי. למשל, אם כלב אימתני רודף אחרינו, מיד מתעורר בנו רגש של פחד שמייצר הבנה שאנו בסכנה וגורם לגוף שלנו להגיב בהתאם – לברוח כדי להגן על עצמנו ומכאן שרגש, הוא האנרגיה המחברת בין גוף לנפש.

כאשר האנרגיה הזו טובה ומעוררת אותנו לתגובות חיוביות, צינור הרגש שלנו משמש רק 'תחנה' בדרך, זאת מכיוון שרובנו שמחים ואוהבים לשתף בדברים טובים ומשמחים שקורים לנו ועצם השיתוף, מאפשר לאנרגיה הזו להשתחרר לאוויר העולם.

חוויות ורגשות קשים לעומת זאת, חונים חניה ארוכה אצלנו בצינור. אנחנו מתביישים, מאוכזבים או כועסים על עצמנו ועל העולם ואז פשוט נוטים שלא לשתף בהם ומכאן שגורלם להישאר איתנו.
אז לא רק שמצטברת בצינור הרגש הזה שלנו כמות גדולה של אנרגיה, אלא שחלק גדול ממנה הוא אנרגיה של קושי, של הדברים המאתגרים שאנחנו חווים – עלבונות, פגיעות, פחדים ואכזבות ואם אנחנו לא נדאג לנקז את האנרגיה הזו החוצה, נמצא את עצמנו רוב הזמן במקרה הטוב כעוסים, עצובים ורוטנים ובמקרה הפחות טוב, האנרגיה הקשה הזו תשפריץ את עצמה החוצה בצורת כאב פיזי או התפרצות רגשית.

במחקר שערך ג׳יימס פניבייקר פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת טקסס, נמצא כי אנשים שכתבו במשך 4 ימים 15 דקות ברציפות, על נושא משמעותי ועמוק בחייהם, חוו בתחילת הניסוי טלטלה רגשית גדולה, מעצם ההתמודדות עם נושא טראומטי, אך לאחר הטלטלה הראשונית, גילו החוקרים כי מערכת החיסון שלהם תיפקדה טוב יותר, הם חלו פחות וכשחלו, הבריאו מהר יותר. בנוסף, הם נהנו מתחושת רוגע נפשי, שיפור ביכולת ההתמודדות שלהם עם אתגרים ובאופן כללי הרגישו יותר רגשות חיוביים והיו במצב רוח טוב יותר.

כותבים בעט על דף נייר

כתיבה אינטואיטיבית עדיף לעשות כמו פעם. עם דף ועט ולא באמצעות מחשב. כך מתאפשרת זרימה ומיידיות וכתיבה אותנטית ולא מתחשבנת.

כשאנחנו מאפשרים לעצמנו לשחרר באמצעות כתיבה את הרגשות המודחקים העצורים בנו, אנחנו בעצם משחררים אנרגיה ומפנים אותה ואת המקום בצינור הרגש למחשבות טובות, לאנרגיה טובה ולדברים מצמיחים. אז כדאי שזה יהיה הרבה מקום. למה? כי כאשר אנחנו אנשים רגועים, שמחים, מוגשמים ואוהבים, אנחנו בהכרח מתפקדים כהורים טובים יותר, בני זוג מכילים יותר ובאופן כללי, אנשים יותר נחמדים ויותר שלמים שנעים להיות במחיצתם.

אז תעשו לכם מנהג קבוע ובכל פעם שתרגישו שאתם כועסים, נעלבים, נפגעים, מתאכזבים ממשהו או ממישהו, ותרגישו גוש מועקה מטייל לכם בגוף, אל תתעלמו, אל תדחיקו. להיפך. קחו דף ועט ושבו לכתוב. תנו מקום לרגשות שלכם, תחשפו, תבטאו, תכתבו אותם. תנקו את צינור הרגש שלכם ותאפשרו לציפור הנפש לפתוח את מגירות השמחה והטוב.

 

פוסטים נוספים

כתיבה אינטואיטיבית בלוג אהובה גול

חדר כושר למוח

כשהייתי נערה צעירה, הייתי מוצאת את עצמי לא פעם, מסתגרת לי בתוך חדר עם עט ומחברת וכותבת. כותבת בקדחתנות את עצמי ואת מה שהסעיר אותי באותו רגע. כותבת בלי לחשוב, מריבה עם ההורים, אני צריכה לעבד ולשחרר אותם לדרכם והדרך הטבעית מבחינתי, הייתה פשוט לכתוב…

קרא עוד
כתיבה אינטואיטיבית בלוג אהובה גול

כתיבה אינטואיטיבית

כשהייתי נערה צעירה, הייתי מוצאת את עצמי לא פעם, מסתגרת לי בתוך חדר עם עט ומחברת וכותבת. כותבת בקדחתנות את עצמי ואת מה שהסעיר אותי באותו רגע. כותבת בלי לחשוב, מריבה עם ההורים, אני צריכה לעבד ולשחרר אותם לדרכם והדרך הטבעית מבחינתי, הייתה פשוט לכתוב…

קרא עוד
גרושין ילדים ופרמידת הצרכים

ילדים, גירושין ופירמידת הצרכים

"ואם יהיה לך בן זוג שלא יהיה נחמד אלי?"
את השאלה הזו שאלה אותי הבת שלי, אז בת 9 כשסיפרתי לה שאני מתחילה לחפש זוגיות. זה היה כמה חודשים אחרי הפרידה מאבא שלה. הסתכלתי לה עמוק עמוק בעיניים ועניתי לה בשקט, בהחלטיות ובלי היסוס: "אז הוא לא יהיה בן הזוג שלי!" …

קרא עוד